#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שהה כדי לגמור את כולה? (ק""ש, תפילה)<br>הרי""ף והרמב""ם ס""ל דדוקא בתפילה חוזר לראש אם שהה כדי לגמור את כולה [אפי' שלא מחמת אונס] אבל בק""ש ושאר ברכות לא, אבל תוס' והרא""ש סברי דאם שהה מחמת אונס צריך לחזור לראש ואם לא מחמת אונס לא [ואין חילוק בין ק""ש לתפילה], ורבינו יונה סבר דלעולם אינו חוזר לראש ואפי' בתפילה מחמת אונס. המחבר פסק כהרי""ף והרמב""ם, הרמ""א פסק כתוס'."		סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ברכות?	"כתב הדרכ""מ לקמן (סי' תכ""ב) דלדבר שהוא מדרבנן לבד מתפילה יש להקל שלא לחזור כדעת הרי""ף והרמב""ם אפי' בשהה מחמת אונס, אבל הלבוש והב""ח והא""ר פסקו דצריך לחזור אם שהה מחמת אונס אפי' בשאר ברכות. המג""א חושש להדרכ""מ וכל מקום שיש חשש ברכה לבטלה לא יחזור, וכן נקט הדה""ח, אולם לגבי ברכת ק""ש חוזר לראש דהשוו רבנן אותה לק""ש {וצ""ע דדוקא כשחוזר מחמת ק""ש אמרינן דלחזור ולקרות ברכת ק""ש, אבל אם נולד הספק רק על ברכת ק""ש לא מצינו דהשוו ברכת ק""ש לק""ש}, ולגבי ברהמ""ז, לפי הרא""ש דס""ל דכל ג' ברכות חשובות כאחת יש לחזור לראש [אכן, כתב המ""ב לקמן (סי' קפ""ג ס""ק כ""ה, ביה""ל שם ד""ה אפילו) דרוב ראשונים חולקים עליו וס""ל דאינה כברכה אחת, וא""כ אין לחזור אלא לאותה ברכה], וכן בברכת כהנים שצריך לחזור לראש אם שהה כדי לגמור את כולה מחמת אונס (ביה""ל ד""ה קראה)."	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין כדי לגמור את כולה?	"מראש עד הסוף [אע""פ שהוא עומד בסוף] (מ""ב ס""ק ג'), וכפי הקורא בין לקולא בין לחומרא (דרכ""מ, מ""ב ס""ק ז')"	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מחמת אונס?	"לכו""ע מחמת צואה וכדומה נחשב אונס, ולגבי אונס מחמת סכנה וכדומה מתוס' והרא""ש משמע דה""נ נחשב כאונס אבל הב""ח (סי' ק""ד) כתב בדעת הטור דלא חשיב אונס. ולמעשה, המג""א (ס""ק ב') הכריע בתפילה נחשב אונס דבלא""ה יש שיטת הרי""ף והרמב""ם דא""צ אונס כלל, ולגבי ק""ש לא יחזור אלא באונס מחמת צואה (מ""ב ס""ק ב')"	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נרדם?	"השבט הלוי (ח""י סי' ע""ט) כתב דהוי כאונס מחמת צואה, אבל הפסק""ת (הע' 12) הניחו בצ""ע דלפי הרבה אחרונים אינו אונס אם יכול להוציא עצמו מן המצב האונס."	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק לכתחילה שיעור כדי לגמור את כולה שלא מחמת אונס?	"כתב המג""א (ס""ק א') דאפי' בק""ש לכתחילה לא ישהה כדי לגמור את כולה אפי' שלא מחמת האונס {אע""פ דלכו""ע א""צ לחזור}, ולפיכך אם רואה שיצטריך להמתין לקדושה כשהגיע לשירה חדשה [כגון שאינו יכול להתחיל עם הש""ץ] יתפלל לאט לאט לפני כן {אמנם, רע""א הביא מהירושלמי (ברכות פ""ב ה""א, מגילה פ""ב ה""ב) דמסתפק בזה אם מצטרפין השהיות}, ומ""מ בדיעבד אם הוא עומד בשירה חדשה [או תהלות לקל עליון (ערוה""ש סי' ס""ו)] יכול לשהות לקדושה אפי' יותר מכדי לגמור את כולה (מ""ב ס""ק ד')"	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת כהנים?	"לכתחילה לא יפסיקו יותר מכדי לגמור את כולה, ולפיכך עדיף שיאמרו הקהל הרבונו של עולם ולא היהי רצון בפעם שלישית, אולם אם הכהנים מנגנין אפשר דהוא בכלל השיעור [ור""ל, פשוט דהזמן שמנגנין אינו חשיב כשתיקה, אלא אפי' כהן ששותק ואינו מנגן אפשר דשיעור כדי לגמור את כולה כולל זמן ששאר הכהנים מנגנים (כך ביאר המ""ב עו""ה)] (מ""ב ס""ק ד', ביה""ל סד""ה קראה)"	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם סח באמצע ק""ש או הברכה 1) בשוגג 2) במזיד?"	"1) א""צ לחזור, ואם היה יוצא ע""י שומע כעונה וע""י דיבורו לא שמע הקורא בודאי צריך לחזור (מ""ב ס""ק א') 2) אע""פ שהמג""א לקמן (סי' ק""ד) ס""ל דאם הוא במזיד שידע שאסור לדבר ואפ""ה דיבר במזיד צריך לחזור לראש, מ""מ הכריע הביה""ל (ד""ה בין) כדעת הגר""א בשם הרשב""א דיוצא, ובפרט דמדאורייתא בודאי יוצא, ומ""מ אם ליכא חשש ברכה לבטלה נכון לחזור."	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שהה כדי לגמור את כולה באמצע ק""ש וברכותיה?"	"כתב הביה""ל (ד""ה חוזר) דיש ספק בירושלמי אם משערינן ק""ש וכל ברכה בפנ""ע או ביחדו, ולפיכך בק""ש דהוא דאורייתא וליכא חשש ברכה לבטלה אזלינן לחומרא אבל הברכות ק""ש אזלינן לקולא דיש חשש ברכה לבטלה וגם הוי רק מדרבנן, וממילא אם הפסיק באמצע ק""ש צריך לחזור לתחילת ק""ש אפי' אם לא שהה אלא כדי לגמור ק""ש [וכל ג' פרשיות הוי כענין אחד], ובברכת ק""ש לא מיבעיא היכא דשהה בברכת יוצר אור דהוא חשש ברכה לבטלה דאין לחזור אלא אם שהה כדי לגמור מיוצר אור עד גאל ישראל, אלא אפי' בברכת אהבה רבה דליכא חשש ברכה לבטלה אפ""ה כיון דהוא ברכה מדרבנן א""צ לחזור אלא אם שהה כדי לגמור מיוצר אור עד גאל ישראל, וה""ה באמת ויציב דרק אם שהה כדי לגמור מיוצר אור עד גאל ישראל צריך לחזור לק""ש"	סימן סה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נכנס לביהכ""נ בשעה שהציבור אומרים ק""ש?"	"הבה""ג סבר דסגי לקרות פסוק ראשון [וברוך שם וכו' (רע""א, פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י')] כדי שלא יהא יושב בטל, אבל הרוקח סבר דיש לקרות כל הק""ש לקבל שכר כקורא בתורה [לפי הב""י הוא רק עצה טובה, לפי הגר""א (ס""ק ח') הוא מדינא] (מ""ב ס""ק י'), ונוהגין רק לענות שמע ישראל (ערוה""ש סעי' ז') {ומתמיה הפר""ח על עצם הדין דבה""ג דהגמ' בברכות (כ""א ע""א) ס""ד דטעמא דבעל קרי מהרהר בק""ש הוי שלא יהא יושב בטל אבל למסקנא הוי משום דהוא דין דאורייתא, וא""כ ליכא הכרח בכלל לדין דלא יהא יושב בטל, וכ""ת דליכא חזרה מענין זה א""כ הקשה הגר""א דלימא כל ג' פרשיות, וצ""ל דהא מיהת ראינו מהמג' הענין שלא יהא יושב בטל לכל הפחות לקרות פרשה אחת (הר""י באק)}"	סימן סה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם עדיין לא 1) קרא ק""ש 2) בירך ברכת התורה?"	"1) יכוין שלא לצאת בק""ש זו כדי לקיים מצותו בתפילין בראשו ועם הברכות 2) לא יאמר יותר מפסוק ראשון {וברוך שם וכו'} (מ""ב ס""ק ח')"	סימן סה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם הוא באמצע 1) פסד""ז 2) ברכת ק""ש?"	"1) התרוה""ד סבר דמותר להפסיק לומר ק""ש [ומשמע דמדינא א""צ להפסיק דהרי אינו יושב בטל] והמחבר כתב דאין להפסיק, אבל המ""ב (ס""ק י' וס""ק י""א) פסק כהכרעת הט""ז (ס""ק א') דיש להפסיק אבל לא יותר מפסוק ראשון {וברוך שם וכו' (מטה אפרים סי' תרי""ט סעי' מ')} [וביאר הערוה""ש (סעי' ו') דהמחבר לשיטתו דס""ל דאין להפסיק באמצע פסד""ז לענות אמן ס""ל דאין להפסיק נמי לשמע אבל לדידן דקיי""ל כהאריז""ל דמפסיקין לענות אמן בפסד""ז ה""ה לענות שמע] 2) התרוה""ד כתב דיעצים עיניו ומנגן כאילו קורא עמהם (וכ""כ המחבר), והמג""א (ס""ק ד') הביא שיטת הב""ח דאפי' בברכת ק""ש יפסיק לומר ק""ש. למעשה, המ""ב (ס""ק י""א) פסק כהכרעת הט""ז (ס""ק א') דאין להפסיק אפי' בין הפרקים אלא יאמר התיבות בניגון כמו שהציבור אומרים ק""ש."	סימן סה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עוד צריך לומר עם הציבור?	"תהילה לדוד (מג""א ס""ק ג'), עלינו לשבח שיש בו השתחויה למקום (מחה""ש, בית מאיר) (מ""ב ס""ק ט') [והערוה""ש (סעי' ו') סבר דאין נוהגין לענות תהילה לדוד, ולגבי עלינו כתב דרק צריך לכרוע עמהם אבל מסיים דיש נוהגין לומר עלינו עם הציבור], וא""צ להפסיק באמצע ובא לציון לומר עלינו דממ""ב משמע דהוא רק ענין של דרך ארץ ואינו כמו עניית ק""ש עם הציבור (הגרח""ק בשאלת רב ח""ב פי""א אות ל""ח, וכן נקטו הרבה פוסקי זמנינו, ועי' מאיר עוז) {אמנם, שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א בשם ר' יעקב זצ""ל לגבי עלינו ותחנון שיאמר רחום וחנון וגו' סמוך לשמ""ע אבל אם הוא עומד בשומר ישראל והלאה כשיגיע הציבור לעלינו יאמר עלינו עם הציבור, ומשמע דס""ל דצריך להפסיק לענות עלינו עם הציבור}"	סימן סה סעיף ב-ג		
